תני אהובה, אני יושבת לכתוב ואין לי מילים לתאר את כל התחושות שעולות בי כשאני חושבת עלייך, על המשמעות שלך בתקופה הזאת. אני בהודיה. רגעי הקסם האלה מחלחלים ומהדהדים בי כל הזמן. תודה שנתת לי יד אוהבת במסע העוצמתי שלי - הריון ולידה, העוצמה הנשית, הרגשית מלאת קשת של רגשות מגוונים שאת והמים עזרו להציף, לחבק, להרפות ולתת אהבה לכל תא בגוף, מחשבה ורגש. המתנה הכי טובה שנתתי לעצמי הם סדרת מפגשים איתך במים, כחלק מהכנה ללידה, מתנה לגוף, ללב, לנפש שלי. המים מרפאים, משני תודעה ברגע, הם עוטפים ומלטפים. הם חיים.. מעניקים חיים לצמוח בהם, ירדן צמח מתוך הרחם עטוף במים, ואני צמחתי אמא חדשה מתוכם. היה לי ברור שהשם שלו יהיה קשור למים. חזרנו לרחם. מגע אמהי המים אפשרו לי להרפות, לנשום, להיות במדיטציה.. לדמיין את הלידה. היו מפגשים שהציפו בי דמעות של התרגשות, היו מפגשים שהציפו וריפאו את הפחדים. בהריון הבצקות הגיעו לממדי ענק, לקראת סוף ההריון כל הגוף שלי כאב, היה לי קשה. חיכיתי כל שבוע למפגש איתך במים, להרגיש חסרת משקל, בטיפול היית בתשומת לב מקדישה לכל מה שביקשתי יותר, יותר מגע, יותר אהבה. דימיון מודרך להתחבר לטבע לא היה לי ספק שהמים יהיו חלק בלידה שלי, הוא היה כלי לשיכוך הכאב שחיבק אותי בחום והיה עבורי תמיד בכל רגע. גם היום מים חיים